היו אלו שנות מלחמת העולם השנייה , התקופה החמורה של התקדמות צבא גרמניה לעבר מצרים והמזרח התיכון, והשמועות על השמדת יהדות אירופה, שאפיינו את ראשית העשור השני, והמערכה על העצמאות במחציתו השנייה. שני האירועים הגדולים הללו הם ש"נתנו את הטון" באותן שנים .
אם בשנות השלושים יצאו חלק מתושבי הארץ לביקור קרוביהם באירופה (רבים ספרו כי יצאו "ברכבת האחרונה מוורשה") - הרי בשנים אלו היתה הארץ כמסוגרת. הקיבוץ צמח לאיטו בתקופה הנידונה. לא היו עוד "גרעיני השלמה" חדשים שנוצרו קודם לכן ע"י חלוצים עולים חדשים מאירופה , אלא שאריות מקבוצות
מבט על רמת יוחנן - אמצע שנות ה-40
העומר הראשון ברמת יוחנן - 1946
קודמות שעלו קודם לכן. חברים צעירים (ולא כל כך צעירים ) התנדבו לצבא הבריטי ולבריגדה, והמלחמה על כל צדדיה מילאה את התקופה בדאגה, ובצורך במאמץ מיוחד נוסף כדי לאפשר את קיום וקידום הקיבוץ.עם תום המלחמה, כאשר התברר גודל השבר הלאומי והתבהרה כי המקור לגידול "טבעי" הצטמצם – נעשו מאמצים להצלה.
בשנת 1946 קלטה רמת יוחנן קבוצה גדולה של בני נוער מן הניצולים – הנוח"ם. קבוצה זו שהתה ברמת יוחנן כשנתיים במסגרת לימודים ועבודה. רבים מביניהם התגייסו לפלמ"ח ולצבא בשנים 1947-1948. שלושה מהם נמנים על חללי הרמה במלחמת השחרור.
הקיבוץ מתבגר, ולצידו שני הקבוצים השכנים. בשנת 1943 מוקמת מרפאה משותפת, בשנת 1947 – אגודה משותפת להזרעה, ובשנת 1946 מוקמים המבנים הראשונים של בית הספר הגושי המשותף לשלושת משקי הגוש, "בית החינוך גוש זבולון". כיתות הלימוד מרמת יוחנן עוברות לביה'ס, וילדי שני הקיבוצים השכנים שמגיעים לפרקם – נכנסים בשערי בית הספר המשותף.
אירוע חשוב נוסף קורה בתקופה זו. בשנת 1946 מתקיים לראשונה טקס קציר העומר ברמת יוחנן. החג, שעוצב בידי מתתיהו שלם ולאה ברגשטיין, אשר נחוג מאז מדי שנה באותן מילים ומנגינות ובאותם מחולות - מהווה נדבך נוסף של התערות בארץ ובהיסטוריה שלה, ונותן מאז עוד טעם מיוחד נוסף לרמת יוחנן .
בשנת 1947 נחנך בית התרבות, שנבנה מתרומות הקהילה הציונית בדרום אפריקה.
השליש האחרון של העשור היה כולו בצל המאבק בבריטים ובהכנות למלחמת העצמאות. נעשו הכנות בדרכים שונות, ביניהן הצטיידות בנשק ותחמושת שהוסתרו ב"סליק" מחמת עינא בישא, ובשנת 1947 היה הקיבוץ מוכן עם כלי נשק, תחמושת, ורוח איתנה – כל החברים והמפקדים גם יחד. עד לבוקר בחודש אפריל 1948 כאשר נורו היריות הראשונות מכיוון קסאייר.
הקרב שהיה חלק ממערכה נרחבת שהתחוללה באזור מול צבאות קאוקג'י והדרוזים הסתיים לא רק בניצחון, אלא היווה יסוד או בסיס להיווצרות הברית ההיסטורית בין הדרוזים לבין היהודים בארץ. בקרב על רמת יוחנן (>>>) נפלו 21 חללים, מאנשי רמת יוחנן ומחיילי ההגנה.
עם הקמת המדינה השתחררו כוחות רבים לפעולה. מצד אחד התגייסו רבים לשירות הצרכים הכלכליים והחברתיים באוכלוסיה החדשה במדינה – העולים החדשים. מצד שני – נוצר צורך גדול חדש ונוסף לתוצרת חקלאית כמזון לאוכלוסיה שהוכפלה תוך פחות משנתיים – וכך נוצר שוק גדול חדש שעודד את צמיחת ענפי החקלאות במשק. ניתנו שטחי פלחה בנגב לעיבוד, נוספו שטחים נרחבים בבקעת דאמון, בצפון עמק זבולון, הוקמו מבנים ארגוניים חדשים כמו מועצה אזורית, ארגוני קניות ועוד. גם מכון "הזרע" לבירור ומיון זרעים שהוקם ברמת יוחנן בשנת 1942, מתרחב ומשתכלל.